עדיין אין לי שקט הלילה.
אפילו אין רגע קט לעצמי.
הירח מאיר מלמעלה ומקשיב לשיחות בחדרי.
כבר שבועות מהיום שנסעה לי,
מי יודע אם בכלל תחזור.
אני יושב לבדי וממתין לה
ודוחף את הזמן לעבור.
זה רק כמה ימים כאלה,
זה רק כמה ימים
זה רק כמה ימים כאלה,
זה רק כמה ימים.
פתאום הכל מתפוגג מסביב, לא נשאר לי כמעט שום דבר
אהבה מלאה התרוקנה לי
וכל מה שהיה כמעט לא נותר
ואולי היא עוד תפתיע בבוקר
ותתפטל לי בחשאי לשמיכה
אך בינתיים השגרה בעוצר והיא לקחה לי חלק מהשמחה
זה כבר כמה ימים כאלה,
זה כבר כמה ימים.
זה כבר כמה ימים כאלה,
זה כבר כמה ימים.
בלילות הקרים היא חוזרת
ומעלה בי עוד כמה זכרונות
היו ימים של בריאה בנינו,
ימים יפים בלי טעם להשתנות
ואולי יש עוד רבים כמוני,
שמחפשים עוד הזדמנות להתעקש.
זה הזמן לעצור את הכל,
ולהסתכל אחורה ולבקש.
רק עוד כמה ימים כאלה,
רק עוד כמה ימים.
רק עוד כמה ימים כאלה,
רק עוד כמה ימים.
רק עוד כמה ימים כאלה,
רק עוד כמה ימים.
רק עוד כמה ימים כאלה,
רק עוד כמה ימים.
