תראי אותי, קצת משחרר,
במלחמה כזו אין מנצחים באמת,
נושם את השקט שאחרי הסערה.
בלב בריא, בגוף נשבר,
אדם אינו נולד להסתפק בשום דבר,
חיים כאלה הם שיעור כואב נורא.
כי הם חושבים שלא תמיד נכון להילחם,
אבל עדיין אין לנו מקום
שבו אפשר לנוח.
בשיגעונות, אני זוכר,
רחוב מלא באנשים שלא חיים יותר.
רוצים ללכת לאיזו עיר רחוק מכאן.
ואת עצמי אני שואל,
לכל אחד יש את הסיבה שלו להיבהל,
האם זה שקר או אמת קצת מוזרה.
כי הם חושבים שלא תמיד נכון להילחם,
אז איך עדיין אין לנו מקום
שבו אפשר לנוח.
והם חושבים שלא תמיד נכון להילחם,
אז איך עדיין אין לנו מקום
שבו אפשר לנוח.
כי הם חושבים שלא תמיד נכון להילחם,
אבל עדיין אין לנו מקום
שבו אפשר לנוח.
