מהופנט, מכל מבט,
היא משגעת. קח אותי
כמו עץ הדעת, היא משוגעת.
מוציאה אותי מדעתי.
איך אני נוגע? לא יודע.
היא גנבה לי את הלב.
כלום כבר לא פוגע, לא שומע.
כי רק אותה אוהב.
אז אני נוסע לפעמים, מתגעגע לימים,
איך אני ואת היינו תמימים? פחות מרוכזים בעצמנו
אז אני נוסע לפעמים, מתגעגע לימים,
איך אני ואת היינו תמימים? פחות מרוכזים בעצמנו.
וזו את, אני נשרט,
כשהיא נוגעת בכאב,
היא פוגעת כשהיא פוסעת,
בשבילים שעל הלב.
איך אני נוגע? לא יודע.
היא גנבה לי את הלב.
כלום כבר לא פוגע, לא שומע.
כי רק אותה אוהב.
אז אני נוסע לפעמים, מתגעגע לימים,
איך אני ואת היינו תמימים? פחות מרוכזים בעצמנו.
