פתאום אחד מאיתנו מתעורר,
ומתנער מהשקט המונוטוני,
שבגינו שכחתי ממנו,
והוא שכח ממני.
הולך למטבח,
להרתיח מים,
ממלא את הקומקום הישן,
בכמות הדרושה לשניים,
שם על אש בינונית ושוכח
עד שהקומקום רותח
ומהזרבובית המזדקרת
נשמעת צפירה שמבשרת
על שינוי מצב הצבירה
ואנחנו ממהרים למטבח
נפגשים ליד הכיריים,
נדחקים מתחככים,
מסבכים ידיים, דורכים
זה לזה על הרגליים
כמו דרורים בבוקר
ליד מקווה מים.
