הירידה הזו לרחוב החם
היתה בשבילי נתיב לעולם
של שיכור מוכר מלבי קר
עם בוטנים וסירופ אדום של סוכר
חגורה בעשר וקלטת מתנה
מיץ ענבים ועיתון להמתנה
קולנוע שמקרין סרטים של זימה
וכובע של פרסי עם רקמה
הייתי יורד בתחנה הישנה
והיא הייתה לי מדינה אחרת
מדינה של מציאות בהמתנה
כשגשם יורד וכשהשמש בוערת
פתאום אני שייך ולפעמים אני אחר
בתוך עולם צפוף וממהר
בשדרות הנעליים הזולות
בדוכני פלאפל עם כל התוספות
שירותים ציבוריים שריחם למרחוק
נהגי מוניות שלא למדו לשתוק
שיכור ועיוור מסתכלים על העולם
אברכים מרוויחים מצוות חינם
הייתי יורד בתחנה הישנה...
בדרך לתל אביב המבריקה
אני עוצר במציאות הסדוקה
של פיתה עם זעתר וביצה בצד
של ספק רבנים ספק פושטי יד
בעשרה שקלים שלוש קלטות
ושירים מוכרים מכל המדינות
והבוץ השחור על כל מדרכה
ונהג מפטיר חצי ברכה
הייתי יורד בתחנה הישנה...
