כל חיי הם שבילים לעיתים לא ראיתי לאן רגלי מוליכות אותי.
נעצר משתתק וחושב לכמה רגעים
וכמה שטוב לי שאת מכירה אותי טוב מכולם, את יודעת אני לא תמיד מתכוון למילים הקשות, למילים הקשות.
אני ילד שנים שהייתי הילד שלך, ידייך עוטפות אותי.
וכתבתי מילים שאשיר לך במקום להגיד
וכמה קשה לי היום כשגדלתי להיות אולי מישהו אחר מהילד שפעם הייתי
וזמן שעבר, מזכיר לי לומר.
שאני מודה לך על זמן שנתת לי להיות כל מה שרציתי להיות
ועל כל התפילות ששלחת לי, אני רציתי לומר לך רק כמה מילים לפחות
מילותייך תמיד מגיעות לפינות שבלב
כל כך מנקות אותי
מלוכלך שוב חוזר לחדרי שהכנת לי לפני, הטוב שנרקם באוויר מעלה לי חיוך מטופש אוי וכמה חיכיתי לרגע הזה שתשבי איתי פבה, תשבי איתי.
עם הזמן אני קצת מתרחק לעולם משלי
את אומרת אולי לעוד יום תישאר פה איתי.
ופתאום גם אני מפחד, כמו עצים גם אנחנו גדלים ועד ששלכת תגיע אלינו רציתי כל כך להגיד
שפתאום גם אני מפחד, כמו עצים גם אנחנו גדלים. ועד ששלכת תגיע אלינו רציתי כל כך להגיד
