בעיר יפה ומלאת געגועים
אני הולך.
להתמסר לרצונות שלי
להסתבך.
וליופי שמעיף אותי
לעננים
התלהבות כזאת,
חסרת מעצורים
עכשיו אני בולע את הרוק
שמצטבר לי בפה.
הזדמנויות כאלה בחיים
לא יהיו הרבה.
בחולצת פסים דקה
וכובע משונה,
זה העיניים שעושות את ההבדל
כזה יפה.
עכשיו אני נבהל ואז חוזר.
לוקח את הזמן, לא ממהר.
אני שומע מבחוץ
את הפה שלי אומר,
מה הפה שלי אומר.
עכשיו זה לתמיד לא לוותר.
באתי עם אחד, יצאתי עם אחר
במכונית יפנית חדשה,
בירידות אני דוהר.
בעיר יפה ומלאת מאמינים
אני רוצה
למצוא את החיים שלי,
להתרגש
לקפיצת שוטים
הכל נראה כל כך יפה.
וזה הרבה יותר פשוט לזרום,
להתבלבל.
כשהילדה שלידי מספרת לי
כמה שקשה,
ואיך האנשים שלידה עוצרים אותה,
ומה יהיה.
בחולצת פסים דקה
וכובע משונה,
זה השפתיים שנותנות לי
נשיקה בפה.
