אחרי הסערה - קוקי לבנה

אחרי שהסערה עברה, טיפה נרגע עושה חושבים.

מחפש תשובות לשאלות, אם טוב לי, אם טעיתי ולאן פנינו מועדות עכשיו.

סידרתי את החדר וגיליתי שהשארת את הסיגריות על עדן החלון, מדליק אחת מתוך ניסיון טפשי להרגיש אותך כאן איתי, דרך העשן.

את לי חסרה, המיטה כל כך קרה, כל הקלישאות כבר נאמרו אך לא עוזרות.

חסרות לי העיניים, החיוך והשפתיים והנשיקה שמתחילה לי את היום.

את התמונה שלך הסתרתי בתוך המגרה, שלא תוכלי לראות שוב את פניי.

ירדתי אל הרחוב להוריד את הזבל, חששתי שאראה אותך אולי.

כל כך הרבה מחשבות בראש, זרוקות בלי סדר, בלי שום פתרון.

והמילים כמו המחשבות איבדו כבר את המסר, את ההגיון.

את לי חסרה, המיטה כל כך קרה, כל הקלישאות כבר נאמרו אך לא עוזרות.

חסרות לי העיניים החיוך והשפתיים והנשיקה שמתחילה לי את היום.

לפתע כך בלי אזהרה, בתוך רחוב הומה אדם, מבטינו נפגשו נכנס אל תוך הסערה ושוב אני בלי הכרה, צועק לך לעזרה כמו לעבור באור אדום, בטעות לאור היום ולפחד להתפס דפיקות הלב האיצו בי, המבט כה אמיתי, אי אפשר כבר להסתיר את לי חסרה, המיטה כל כך קרה, כל הקלישאות כבר נאמרו אך לא עוזרות חסרות לי העיניים, החיוך והשפתיים והנשיקה שמתחילה לי את היום