יושבים על הגג, מביטים אל עבר הרקיע וחושבים על שיגיע מחר
שעות של שתיקה והשיחה זורמת מעצמה לא צריך מילים רק עשן של מחשבה
תעבירי את הכוס, הפה שלי נהיה יבש, אני צוחק ממה אני לא יודע, הא הא
מדמיינים דמויות מתקרבות אלינו מהעננים פתאום רואים פחות
רגעים קטנים של הנאה, עוצם עיניים ולוקח נשימה
לא פוחד מהשתיקות אני ואת פה יחד מייצרים זכרונות
שובר את השתיקה, זוכרת איך היינו פעם ילדים שעות של משחקים בגינה
תמימות שלא תחזור, היום הכל עוסק במסביב וכולם רואים פחות
תעבירי את הכוס, הפה שלי נהיה יבש, אני צוחק ממה אני לא יודע, הא הא
מדמיינים דמויות מתקרבות אלינו מהעננים פתאום רואים פחות
רגעים קטנים של הנאה...