אומרים שלא רחוק לחדרה,
בין הים לבין החולות,
יש מקום שבו זורחת השמש
בלילות.
רק אצלנו לא תמיד היא זורחת,
רק אצלנו משום מה אור חסום,
יש אנשים שהתרגלו לחיות ככה,
איזה אבסורד.
מה לעשות?
אני כבר לא יודע.
אולי יש איזה סוד,
שיודעים רק מעטים.
אה... כמו אידיוט
אני רץ תמיד אחריה,
ואומר לה: "בואי, ותהיי איתי".
אומרים שעיתונים משקרים כי
האמת נמצאת בינך לבינך
ולאן שלא תיסע אתה לוקח רק
את עצמך.
אצל שנינו פתאום מתפתחת אהבה עם כאב והיסוס,
יש אנשים שהתרגלו לחיות ככה, איזה אבסורד.
