ישבתי אז באוטובוס,
מתנדנד כמו על סוס, דוהר למרחקים
הייתה לו עניבת פרפר
אולי פרפר על עניבה
ולה שמלת פרחים
אני יכול עכשיו לזכור
את שניהם די אומללים
ומהחלון רוחות שרב
והיא בוכה והוא מוחה את דמעותיה ומנחם
יש אור בקצה המנהרה
המון שנים עברו מאז
השנויים כבר נקבעו
הייתי כאחד הנערים
מתחת לעצי שדרה שמזמן כבר נגדעו
ניסיתי עם ההיא
אני יכול לזכור בכעס
אותה מתחת לפנס
דופקת לי מכות
אותי רץ בתוך העיר
עם הפנים הבוערים
ומחפש את האור
חלומות דמיוניים
זה כל הסכוי לחיות בלי להשבר כל יום כשרע
לעבור את השנים
למצוא אי של טוב בקצה המנהרה
לעשן סיגריה, לחבק אשה בחום
לקרוא ספרים מתחת למנורה
לעזוב בחושך, לחפש רק את האור
בקצה המנהרה
יושב עכשיו במכונית
לוקח נשימה גדולה
ביום כזה עוזבים הכל
שבע וחצי בשעון
זה קורה לכל אחד
שהחולשות גוברות
אני יכול עכשיו לצעוק
הרי זה לא נגד החוק
יכול לקרוא שוב לעזרה
מצד שני יכול לזכור
אותו אומר לה תראי אור
בקצה המנהרה
כל אחד נפגע
כל אחד נבגד
כל אחד סוחב רק את עצמו
כל אחד אוהב
כל אחד עוזב
לכל אחד יש אור בחושך הגדול
אני יכול עכשיו לצעוק
הרי זה לא נגד החוק
יכול לקרוא שוב לעזרה
מצד שני יכול לזכור אותו
אומר לה
תראי אור בקצה המנהרה
בקצה המנהרה
בקצה המנהרה
כל אחד נבגד
כל אחד נפגע
כל אחד סוחב רק את עצמו
בקצה המנהרה
בקצה המנהרה
כל אחדנאוהב
כל אחד עוזב
לכל אחד יש אור בחושך הגדול
בקצה המנהרה
בקצה המנהרה
בקצה המנהרה
בקצה המנהרה
