מסתכל על השמיים של ג'נין ורמת גן,
ממש אותו דבר, גשם פה ושם.
פה ושם יש קרבות עקובים מדם,
וכאב המלחמות לא תם.
וערים גדלות עושות לי להיות עצוב בתוכן,
במקומות קטנים אני איתך מסתדר.
פה ושם באינטימיות מושך שמיכה,
ובתוכה את, כמו חצי חבר.
פה ושם המטוס של המשיח מסתובב,
מתי ינחת כבר אצלנו באזור החוף,
אומרת: "אם תאמין בשקרים תתאכזב",
עושה קפה ומביאה לי למיטות.
פה ושם הכל נראה עוד אפשרי,
פה ושם הירח עוד בריא,
פה ושם באינטרנט,
כתוב: "לנצח ואהבת אמת"
אבל הנצח מת.
ומתוך הבדידות הזאת, נכתב השיר,
פה ושם עוד נכתבים, שירים יפים,
פה ושם הקשרים שניקשרו נפתחים,
פה ושם עוד אקדחים שלופים.
וזה כל הסיפור קצת פה וקצת שם,
לפעמים נברח מהכל, כי קשה לסבול,
ואחר כך נחזור עם קוצים בשיער,
וטיפת אושר, בתוך עין שמאל.
פה ושם...
ורגע האמת בוא יבוא אולי,
פה ושם אני שואל, איך נדע שבא?
נתגבר נתגבר ועם קצת מזל,
פה ושם נמצא, גם אהבה...
