טלפני טלפני - שלמה ארצי

את נוסעת לשם, את באה מכאן

את אוספת את כל הבגדים.

ויוצאת אל הדרך, הדרך קשה,

הכל כל כך פתאומי.

ובתי הקולנוע מלאים אדם,

ואני מלא פחדים,

טלפני, טלפני,

כי אם לא אז אדאג,

גם אימך די דואגת - תדעי.

כן, אני כבר נפלתי וקמתי וגם

השמים כאילו נופלים

כשאתה לא מוכן, ואתה לא מוגן

והכל כל כך פתאומי.

והעיר רטובה מהגשם הדק,

ופנייך הן סוג מעודן.

את נושאת מזוודה, את נוסעת מרחק,

טלפני, טלפני.

כדי שלא אדאג לך,

אני לא אשב בשקט.

כשהגשם יבוא והרוח תישוב,

אדאג עוד יותר.

איך לא אדאג לך,

טלפני, אז אולי לא אדאג.

מבפנים יהיה לי קשה,

מבחוץ לא אראה שום דבר.

את נוסעת לשם, את באה מכאן,

מה נתתי לך כל חיי

מי אני, מה נשאר בחדרך הקטן,

רק הספר ההוא שקניתי לך.

שמרי על עצמך מפני בני האדם,

הם יאכלו אותך, ניסו גם אותי,

טלפני, טלפני כי אם לא אז אדאג,

ואצא אליך מדעתי.