ליד הצומת יש מחנק מחמסינים ומאובך,
עבד על חמור אנחנו בתוך מכונית,
קח טמפו פעמיים גרעינים בזול בזול איש,
אומר עבד בעברית מלאת חצץ ואבנים.
"זמן צהוב" קורא גרוסמן למצב הרע,
"הכל פוליטיקה" אומר עבד הממהר.
הוא משוטט כמו ארנב מין מטרה נעה,
הוא משוטט מבית עד באר.
ליד הצומת יש מחנק מחמסינים ומאובך.
אין פה אהבה רק גללים של חמורים,
ערבים בלילה, מהירים, דקים כגומא,
השליכו רימונים, לא סל תמרים מדובללים.
אין כוח עוד בתל אביב ובקלקיליה.
"הכל פוליטיקה" אומר עבד הממהר.
שיבולים פורחות, אביב, ממש אידיליה.
ציוץ גובר מבית עד באר.
צריך לומר את זה, צריך לשיר את זה בצער
עוד לא למדנו כלום כך התברר.
"עם הזמן עוד תלמדו עלינו משהו יש צורך"
אומר עבד וממהר, שפוף ולא מתחרט.
"איך השמים שלכם הם כמו שלנו, הם כמו של עוד,
והשדה שלי אני שלו כמו פרי לעץ"
עם החמור עבר ליד באר המים,
כדור או אבן זה לא פייר,
פגעו בעבד הממהר.
הכל מבני אדם - לא משמים.
עוד לא למדנו כלום כך מתברר.
צריך לומר את זה, צריך לשיר את זה בצער
עוד לא למדנו כלום כך התברר.
מילים ולחן: שלמה ארצי
